האם יש הבדל בין פירוק חומר אורגני בהטמנה לבין פירוק חומר אורגני בקומפוסט?
אם אין הבדל עדיף לזרוק לפח - יותר קל.
אז זהו שמדובר בתהליכים שונים עם הבדלים שונים.
בהטמנה (הטמנה זה שם יפה לתהליך בו הזבל שזרקתם לפח נאסף ע"י משאית, נוסע לתחנת המעבר בחיריה ומשם נוסע עשרות ק"מ לאתר הטמנה בדרום הארץ) החומר האורגני נקבר באדמה או נערם. חיידקים מפרקים אותו בתהליך אנאירובי. בתהליך זה נוצר גז המתאן.
בקומפוסט החומר האורגני נערם במיכלים, ערימות או תלמים וחיידקים או תולעים אדומות מפרקים אותו בתהליך אירובי. התוצר שלו הוא פחמן דו חמצני.
(בפחמן דו חמצני משתמשים הצמחים והעצים לתהליך הפוטוסינטיזה).
אז מדוע אנשים טועים לחשוב שמדובר בפעילות זהה?
אם "הזנתם" את הקומפוסטר שלכם בהרבה חומר אורגני, ללא איוורור ועירבוב או שאין בו תולעים אדומות, נוצר מצב של חוסר חמצן המוביל לריקבון, סירחון והיווצרות של גז המתאן.
שני הגזים: פחמן דו חמצני (CO2) ומתאן (CH4) מוגדרים גזי חממה. ליטר גז מתאן משפיע הרבה יותר על אפקט החממה מליטר גז פחמן דו-חמצני. על אף שהוא נמצא בריכוזים קטנים יותר.
ולכן (וזה היה ממש טעימה על קצה המזלג) עדיף קומפוסט אירובי על הטמנה אנאירובית.
אז מדוע בני אדם זורקים את האוכל שלהם לפח ולא מקמפסטים? הרי זה לא שפוי.
טוב, זה לא חדש שאנשים לא תמיד שפויים....
עד כאן להפעם. תהיו שפויים כמובן
מקורות