[פרק 1]
בדיוק לפני שנה ביולי שעבר (2019) פתחתי את
בור הקומפוסט הראשון בקצה הרחוב.
נכון, בור וקומפוסט הם צמד מילים שלא מתקמפסטים יחד
אבל הבטחתי לעשות מאמץ להכניס הרבה חמצן לבור,
לערבב ככה טוב טוב את הערימה כדי שלא תתסוס (תסיסה זה לא קומספטציה),
לא תסריח, לא תתמלא בג'וקים ולא תהווה מפגע.
התחלתי עם עוד 2 שכנים.
הכנסתי לבור עשרות קילוגרמים של חומר אורגני מכל טוב הארץ ולא הוצאתי פירור.
ה"קטע" הזה הימם אותי כל פעם מחדש.
הכמות הזאת שנכנסת לבור, המשקל שלא הולך לפח הזבל,
הנפח האדיר שמצטמצם לו אט אט והופך לקומפוסט איכותי.
היציאה להרפתקאה לא היתה יכולה לקרות ללא עזרתו של "הרוסי"
שכן יקר ואחד האנשים הטובים שפגשתי עם נכונות לסייע והכלים הנכונים
להפוך משטחים למסגרת, פלטות למכסה וחלום למציאות.
וכך.... פיסת אדמה מוזנחת הפכה למפעל מחזור.
מיקומו האסטרטגי של ה"בור" בסמוך לשביל משך את תשומת לבם
של שכנים ועוברי אורח.
חשבו שאני קובר שם משהו או מישהו......
חשבו שזה טאבון לצליית בשר....
כמובן שילדי השכונה הרימו את המכסה רק כדי לגלות שבערימה
מונחות קליפות תפוח אדמה, מלפפון ואבטיח מהארוחה שעברה.....
[בפרק הבא...... מה קרה אחרי שנה אחת בדיוק]
שלבים בהכנת בור הקומפוסט