3 סיפורים קצרצרים של הפרדה
[1] הרגלים
אתמול מגיע אלי שכן עם שקית פסולת אורגנית.
"אל תשאל מה קרה" הוא אומר לי.
"באתי לזרוק שקית לזבל ואשתי התנפלה עלי.
מה אתה עושה? זה לפח החום של עומר....
כל כך נבהלתי ומייד רצתי אליך עם הזבל אליך"
הצלחתי לשנות הרגלים של כמה שכנים ברחוב שלי.
כל מיני אוטומטים נורא ברורים, קלים לביצוע אך מגיעים עם מחיר סביבתי גבוה.
דוגמא אישית מביאה לשינוי ובסוף השד לא נורא כל כך. הפרדה זה טוב!
[2] מייבש כביסה
לאחרונה הצטרפה משפחה חדשה לפרויקט הפרדה.
הייתי קטן אמונה שדווקא המשפחה הזאת תצטרף.
אומר זאת כך: הם לא מקיימת חיים מקיימים.
כך חשבתי.
אבל הם הצטרפו ומתדלקים את הפח בכמויות יפות המעידות על צריכה מוגברת של מזון
שחלק גדול ממנו מסיים את דרכו בפח.
אולי ההפרדה תפקח את עינהם.
בכל מקרה, השבוע מספרת לי השכנה שאת כל הכביסה שלה היא תולה ליבוש בחוץ ולא במייבש
וכך חוסכת הרבה כסף (הפעלת על מכונה עולה בערך 3 שקלים)
נכון, המוטיבציה שלהם היא חסכון בכסף. פחות כדור הארץ.
איך היה נראה הבית של רובינו אם החשמל בארץ היה בחינם?
הזכיר לי את מערכון "זהו זה" - חברת חשמל
בעקבות שיחתינו קניתי מתקן תליה לכביסה. אני חוסך כסף וגם אנרגיה.
כל כך פשוט. כל כך נכון.
[3] מזל עקרב
הפעילות הביולוגית / אורגנית בחצר ביתינו רבה -
קומפוסט, תולעים אדומות ובוקאשי (שנקבר באדמה)
לאחרונה הבחנתי בהרבה תנועה בגינה.
המון ציפורים, שממיות, דבורים.
כולם נהנים מהשפע שהגינה מציעה.
השבוע, בתוך הבית ניתקלתי בעקרב שחור.
"שחרן יהודה" אמר לי השכן שמבין.
כנראה שפע הגינה לא הספיק לו ובחר לבדוק מה קורה בפנים.
כל שנה יש לנו ביקור כזה.
הכנסתי אותו לקופסא ושיחררנו אותו לחופשי ביער הסמוך לביתינו.
[העקרב בקופסה ומחוצה לה]
Comments