[פרק 5]
אתמול הגעתי לבור עם בני והתאומות של הרוסי
לעוד פעולה שגרתית - פח חום --> שקילה --> פתיחת שקיות --> ריקון לבור --> עירבוב --> דשא יבש.
לאחר 18 ימי טיפול נתוני השקילה חשפו נתון מעניין מאד - חצינו את 100 ק"ג פסולת אורגנית שהופרדה במקור.
אנחנו בקצב הפרדה של 174 ק"ג בחודש ו-2 טון בשנה.
שתי תובנות שעולות בעת כתיבת שורות אלה
אתם מבינים איזו כמות פסיכית מטופלת פה?
חייב לכנס את השותפים הבכירים שלי - הרוסי ואשת המדביר לדון במספרים. אני בספק שהבור יצליח לטפל בכמות כזאת של פסולת
אני חייב רגע לדבר על המספר המטורף שנחשף כאן למעלה:
אני מזכיר שהפסולת האורגנית בה אני מטפל היא לגמרי חלקית ואינה כוללת
בשר (ומוצריו), חלב (ומוצריו), בצק (לחם, עוגות וכד'), אוכל מבושל ועוד.
מה היה קורה לו רחוב שלם היה מפריד במקור את הפסולת שלו?
אנחנו מפרידים נכון להיום פסולת לרבע מדיירי הרחוב.
משמעות הפרדה לרחוב שלם - 8 טון בשנה.
כמובן שטיפול ברחוב שלם מחייבת הערכות שונה לחלוטין במגוון פתרונות לטיפול אנארובי: בוקאשי, הום-ביוגז או אחר.
טיפול אנארובי מאפשר טיפול בסוגי פסולת מהם אני נמנע בשלב זה.
עד כאן להפעם.
אתם מבינים את העניין?
יום טוב.