הפרדת פסולת היא שלב התפתחותי.
ברגע שהתחלת להפריד קשה מאד לחזור אחורה.
מרגיש לא טבעי, מוזר לזרוק פסולת אורגנית לפח
ולא לקומפוסטר (או כל פתרון אחר).
מזכיר קצת תינוק שהפסיק לינוק.
יום אחד (או שבוע) כל הקטע הזה
של אמא, ציצי, אוכל מפסיק.
שבוע אח"כ זה כבר מרגיש לו מוזר,
אפילו לא טבעי.
איך אתם מסבירים את זה?
יום קודם הוא היה בקטע הזה 6 פעמים ביום וזהו.
שלב התפתחותי.
אותו דבר בהפרדה במקור של פסולת אורגנית.
הקסם של קומפוסט בסוף התהליך,
הפח כבר לא מסריח
ועוד המון דברים טובים
שלב התפתחותי.
אני ממליץ ומזמין את כל מי שעדיין לא חצה את הנהר
לקפוץ למים ולהתחיל להפריד.
יהיה לכם קשה לחזור אחורה.
אה.... ועל הדרך גם תעשו טוב לסביבה.
בתמונה הבן שלי לפני 3 שנים במעבר
החד כיווני שבין זחילה להליכה
שלב התפתחותי (כבר אמרתי?)
